ישראל 2.0 אוקיינוס כחול: האם שאגת הארי מסמנת דווקא הזדמנות לשינוי?
- 9 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש בת השבועיים, ישראל מוצאת את עצמה בצומת דרכים היסטורי. השקט הזמני לא יכול להסוות את העובדה כי האיומים האסטרטגיים - מפרויקט הגרעין האיראני ועד מערכי הטילים שנותרו כשירים - לא הוסרו.
בעוד רה"מ בנימין נתניהו מנסה למסגר את ההפוגה הנוכחית כחלק מ"ניצחון מוחלט", המציאות בשטח והסקרים האחרונים מלמדים כי הציבור הישראלי מחפש ארכיטקטורה חדשה של הנהגה.
גם אם השקט הזה יבשיל להסדר וגם אם נחזור ללחימה, הפער בין ה"ספין" לבין הריבונות בפועל מעולם לא היה עמוק יותר. הקואליציה שצונחת ל-49 מנדטים היא עדות לכך שה"מוצר" הפוליטי הנוכחי איבד את אמון הצרכן הישראלי.
המלכוד של בנט ואיזנקוט: אסטרטגיה של צמצום
בזמן שהמערכת הפוליטית מנסה לחשב מסלול מחדש תחת הפסקת האש, יש המנסים לדחוף את המערכת לתוך "קונספציית האיחודים" הישנה. הניסיון להציב את גדי איזנקוט כמספר 2 של נפתלי בנט הוא המתכון הקלאסי ל-Red Ocean - זירה צפופה ורוויה בדם פוליטי, שבה השחקנים נלחמים על אותו נתח שוק של "הימין הרך" ומדממים מנדטים זה לזה. במקום להציע פריצת דרך מול האיומים שלא נעלמו, הארכיטקטורה הזו מקבעת את ישראל בעבר.
ההזדמנות: ישראל 2.0 אוקיינוס כחול
ההזדמנות האמיתית נמצאת באוקיינוס הכחול, שם ניצבים "שני היאיר-ים" - גולן ולפיד - אל מול ואקום אסטרטגי עצום. הפסקת האש היא חלון הזדמנות עבורם לייצר "חדשנות ערך": מוצר פוליטי שלא מתחרה בנתניהו, אלא הופך אותו ללא רלוונטי.
ישראל 2.0 אוקיינוס כחול הוא היעד של הרוב הישראלי המתון, היצרני והמשרת, שמרגיש שהמדינה נשמטה מידיו. בין אם המלחמה תתחדש ובין אם לאו, הציבור מחפש כעת את הארכיטקט שידע לבנות את המוסדות שיגנו על ישראל מפני השחיתות והדשדוש.
מיו"ר אופוזיציה ומבקר - לאדריכלי העתיד
יאיר גולן חייב לעבור משפת ה"ביקורת" לשפה של "עוצמה ליברלית". במקביל, יאיר לפיד נדרש לנצל את ההפוגה הזו כדי להניח תשתית חוקתית וכלכלית שתבטיח שהרוב המשרת לא יהיה יותר הכספומט והשכפ"ץ של קואליציית האתנן. שניהם נדרשים כעת להפסיק לדבר על "ערכים" ולהתחיל לבנות "כללים" - להפוך ממי שצועק על הריסות הממשלה למי שמציג את השרטוט המדויק לבנייתה מחדש.
המסר הופנם: ממבקרים לאדריכלים
תגובותיהם של שני היאיר-ים להצהרות נתניהו ברקע הפסקת האש, מלמדות על שינוי בתדר: לפיד כבר לא רק מבקר, הוא מגדיר את ההסכם כ"אסון מדיני" החושף את אובדן הריבונות. גולן, מצדו, קורא לבניית "עמוד שדרה ערכי" חדש שיחליף את הפוליטיקה הישנה. זהו תחילתו של המעבר ממבקרים לאדריכלים, אותו סימנתי בטור שלי שפורסם ב"וואלה" כמה ימים לפני כן. "ישראל 2.0" היא האוקיינוס הכחול של הרוב המשרת והיצרני, שדורש שהפסקת האש תהיה הזדמנות לבנייה מחדש של מוסדות המדינה, ולא רק דחיית הקץ.
ארכיטקטורה של ריבונות
המלחמה הזו הוכיחה שנתניהו אינו יכול למחוק את כתם שבעה באוקטובר, והפסקת האש ללא הסרת האיום האיראני רק מחריפה את משבר האמון. המנצח לא יהיה זה שיצליח "לאחד שורות" באוקיינוס האדום, אלא המנהיג שישכיל לגלות את האוקיינוס הכחול של ישראל המודרנית. הציבור היצרני דורש כעת את המפתחות לריבונות בחזרה.
תגובות