אנחנו נוטים לחשוב על משברים כעל אירועים פתאומיים, "ברבורים שחורים" שנוחתים עלינו משמיים. אבל האמת המרה, כפי שנלמדה בדם בקיץ 2006 ובאופן טרגי עוד יותר בשבעה באוקטובר 2023, היא שמשברים הם לעיתים קרובות תוצאה של "התחסנות למחלה הלא נכונה". ב-2006 למדנו לבנות מבצר מול לבנון; ב-2023 גילינו שהחומות הללו לא רלוונטיות מול פלישה מעזה. האסטרטגיה הצבאית הזו נכונה בדיוק באותה מידה לחדר הישיבות: מנכ"לים רבים בונים "כיפת ברזל" סביב המשבר הקודם שחוו, בזמן שהאיום הבא כבר עבר מוטציה. הוואקום

בעידן של שיבוש תמידי, השליטה בסיפור הארגוני היא לא פריבילגיה – היא הכרח אסטרטגי. אבי מוסקל ומוסקל מדיה מציגים את המדריך המלא לניהול נרטיב ואסטרטגיה תקשורתית: 14 תשובות לשאלות הקריטיות על בניית חוסן מותגי, מניעת ואקום נרטיבי וניהול משברים במגרש התודעתי. מהמתודולוגיה של "המעבדה" ועד ליישום שקיפות רדיקלית ככלי ניהולי, המדריך מספק למנהלים בכירים את הכלים לשימור המוניטין והאמון הציבורי. האמת היא כלי עבודה – גלו איך להשתמש בה נכון כדי להוביל את הנרטיב, ולא להיגרר אחריו.

ניתוח עומק אסטרטגי: מדוע לשכת רה"מ נכשלה בניהול הנרטיב של 'פרשת הערמונית' ומה מנהלים יכולים ללמוד מכך על בניית חוסן מוניטיני? ואקום תודעתי בהתהוות. כשאין שקיפות מצד ההנהגה, החלל מתמלא במהירות בשמועות ובנרטיבים עוינים. צילום: לע"מ בעידן ניהול המשברים המודרני, האויב הגדול ביותר של כל מנהיג, מנכ"ל או מותג אינו בהכרח המשבר הנקודתי עצמו, אלא הואקום התודעתי שנוצר סביבו. ואקום כזה נוצר ברגע שארגון בוחר בנתיב של עמימות, הסתרה או חצאי אמיתות - ובמיוחד בנושאים רגישים המערבים את אמון הצ

ניהול משבר הוא לא רק כיבוי שריפות, אלא היכולת לשמור על קור רוח ב'קונטרול' כשכולם מסביב מאבדים אותו. אבי מוסקל חוזר לדרמה של ליל סגירת מהדורת 'מבט' ומשתף בתובנות אסטרטגיות על הנכס הכי חשוב של כל ארגון – האמון של הציבור בו.

בעידן שבו הנרטיב הציבורי משתנה בקצב של ציוץ, ומשבר תדמיתי יכול להתלקח תוך דקות, ניהול משברים הוא כבר לא רק "כיבוי שריפות". זוהי אמנות של שליטה בנרטיב, הגנה על המוניטין ובנייה מחדש של אשראי תדמיתי. "המעבדה לניהול משברים" הוקמה כדי להעניק למנכ"לים, בכירים וארגונים את הכלים לא רק לשרוד את המשבר, אלא לנצח אותו. שליטה בנרטיב ברגע האמת. המעבדה לניהול משברים של אבי מוסקל (הדמיית AI) מניעת משברים: למה חיסון תדמיתי קריטי יותר מטיפול נמרץ? לעתים כשאני יושב מול יו"ר, מנכ"ל או דובר בארגו

אחרי חודש וחצי של לחימה אינטנסיבית, בהם רוב החברות והארגונים נכנסו ל"מצב ספיגה" - מעין בונקר תודעתי שנועד רק "לעבור את זה" - אנחנו מוצאים את עצמנו במרחב מוכר - בין המערכות. לכאורה, השקט היחסי מעודד ירידה למדרון אחורי והמתנה לבאות. אבל עבור המנכ"ל הישראלי ב-2026, הסטגנציה הזו היא לא "ניהול סיכונים" - היא הסיכון עצמו. בין אסטרטגיה לתזמון: האם המהלכים הערכיים שלכם נופלים ב'מלכודת הסטופר'? (עיבוד: AI) בין שתיקה למעשה: למה הסטגנציה מסוכנת יותר מהמשבר? הנטייה הטבעית בעתות אי-ודאות

עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש בת השבועיים, ישראל מוצאת את עצמה בצומת דרכים היסטורי. השקט הזמני לא יכול להסוות את העובדה כי האיומים האסטרטגיים - מפרויקט הגרעין האיראני ועד מערכי הטילים שנותרו כשירים - לא הוסרו. בעוד רה"מ בנימין נתניהו מנסה למסגר את ההפוגה הנוכחית כחלק מ"ניצחון מוחלט", המציאות בשטח והסקרים האחרונים מלמדים כי הציבור הישראלי מחפש ארכיטקטורה חדשה של הנהגה . גם אם השקט הזה יבשיל להסדר וגם אם נחזור ללחימה, הפער בין ה"ספין" לבין הריבונות בפועל מעולם לא היה עמוק יותר.

חודש למבצע 'שאגת הארי': כשעריפת ראשים טקטית נתקלת בוואקום אסטרטגי. אבי מוסקל מנתח את כשלי המודיעין החדשים, משיב לקלמן ליבסקינד על תפקיד העיתונות ומציג 3 כללי ברזל לניהול משברים שכל מנכ"ל חייב להכיר.

עיתונאים רגילים לספר את הסיפור, לא להיות חלק ממנו. אך בשנים האחרונות - וביתר שאת באחד הכנסים המרכזיים לעיתונות הישראלית - עיתונאים מהדרום ומהצפון חלקו חוויות של סיקור תחת אש, ודיברו על הצורך לשמור על האמת גם כשהיא אינה פופולרית. העיתונות הישראלית ניצבת בעיצומו של קרב על דמותה - מאבק שאינו רק על רייטינג או חשיפה, אלא על עצם קיומה כחופשית ועצמאית. בשנים האחרונות המאבק על חופש הביטוי הפך למאבק הישרדותי: מצד אחד, ניסיונות להגביל או לסגור כלי תקשורת; ומן הצד השני - מתקפה מתמשכת על

הסקר השנתי של יפעת מחקרי מדיה על צריכת החדשות בישראל בשנת 2025, שנערך עבור כנס אילת ה־17 לעיתונות של אגודת העיתונאים בתל אביב, מציג תמונה מרתקת של תקופה שבה יחסי הציבור והתקשורת עוברים טלטלה עמוקה. השידור הציבורי נהנה מרמות אמון גבוהות, הרשתות החברתיות ממשיכות לגדול כמקור לצריכת חדשות, ו־17% מהציבור כבר צורכים חדשות באמצעות בינה מלאכותית. אלא שמעבר לנתונים, עולה תמונה רחבה יותר: הציבור הישראלי מחפש תקשורת שמדברת אליו - לא רק עליו. בניגוד למה שמקובל לחשוב, הציבור מעניש קצוות

יש הסוברים בטעות שהקרב של נתניהו על הנרטיב כאדריכל הניצחון ולא כאחראי לאסון הגדול בתולדות ישראל החל רק עכשיו, עם השבת החטופים. הבלבול נובע מהרעש שמייצרת מכונת הרעל בימים אלה נגד משפחות החטופים והמאבק להשבתם ("הקפלניסטים חטפו את החטופים"). לאנשים ומותגים שנקלעים למשבר תדמיתי-ציבורי עמוק, יש שתי דרכי התמודדות מרכזיות: מיתוג מחדש כדי לאפשר התחלה נקייה והיטהרות מהלכלוך שדבק בהם – או כמו במקרה של המותג "נתניהו" – מאבק על הנרטיב תוך הדבקת מסרים חיוביים באופן מלאכותי ועקבי למותג, כד

כל מי שחי את עולם התקשורת, יגיד לכם שאנחנו כבר לא חיים בעולם של "הודעות לעיתונות", יש בזה משהו. בעידן שבו השיח הציבורי מתנהל בקצב מהיר...

נתחיל מהסוף: גם צה"ל כמו הממשלה נתון לביקורת, אבל מנבחר ציבור וסגן הרמטכ"ל לשעבר, מצופה לברור את מילותיו באחריות ומתוך הבנה של ההשלכות...

גם השנה, היתה לנו הזדמנות ללוות את כנס אילת לעיתונות ה-16 שמובילה אגודת העיתונאים בת"א , בנושא התוכן ובייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. אתגר...

האמירה "אף אחד עוד לא הצטער על ריאיון שלא נתן", מיוחסת לפרסומאי ראובן אדלר, עצה שהפכה לתפיסת עולם אצל רה"מ המנוח אריאל שרון. מה המרחק בין...

בעידן של בינה מלאכותית, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש מנוהלי אלגוריתמים, שמירה על מוניטין היא משימה מאתגרת. אז מה עושים כשה-AI מפיץ עליך שמועות

בשבוע הראשון של המלחמה מיד אחרי הפתעת שבעה באוקטובר, הפרסומות יצאו להפסקה, אירוע חריג בפני עצמו וגם כשהחלו לאט לאט לחזור – זה היה בעטיפה...

"אם הייתי מתרושש והיה נותר לי רק דולר אחד ביד – הייתי מוציא אותו על יחסי ציבור", את המשפט הזה אמר מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס שכידוע רחוק...

יותר מחודשיים למלחמה, כשהאש בעזה ועל ערי ישראל אינה פוסקת, תתכנס בימים הקרובים ועדת השמות הממשלתית כדי למצוא לה שם. על פי הדיווח בכאן...

לא במקרה, ראשי העירייה הוותיקים המכהנים זמן רב בתפקידם – הם אלה שהובילו את הדרישה לקיים את הבחירות לרשויות המקומיות בעיצומה של המלחמה,...